צו הורות פסיקתי לזוגות בני אותו מין, גם אחרי נישואי יוטה
צו הורות פסיקתי הוא צו של בית המשפט לענייני משפחה שמכיר בבן או בבת הזוג של ההורה הביולוגי כהורה מלא של הילד, בלי לעבור הליך אימוץ. הצו נועד בעיקר למשפחות של שתי אמהות או של שני אבות, שבהן רק אחד מבני הזוג קשור גנטית לילד.
זוגות רבים שואלים אם אחרי שהתחתנו בנישואים אזרחיים, למשל דרך יוטה, ונרשמו כנשואים במשרד הפנים, הם עדיין צריכים את הצו. התשובה הקצרה: ברוב המקרים כן. בהמשך נסביר למה, למי הצו מתאים ואיך מגישים בקשה.
למי מתאים צו הורות פסיקתי
לפי האתר כל זכות ומתווה שפרסם משרד הרווחה, המצבים העיקריים הם:
- שתי אמהות: אחת מבנות הזוג הרתה מתרומת זרע, ובת הזוג השנייה מבקשת להיות מוכרת כאם.
- שני אבות: הילד נולד בהליך פונדקאות בחו"ל מזרעו של אחד מבני הזוג, ובן הזוג השני מבקש הכרה כהורה.
הצו מתאים כשהילד נולד לתוך קשר זוגי קיים. אם הקשר התחיל אחרי הלידה, המסלול הרלוונטי הוא בדרך כלל אימוץ. הצו גם לא ניתן כשלילד יש שני הורים ביולוגיים מוכרים שנמצאים בקשר איתו, כמו בהסדר של הורות משותפת, כי בישראל לא מכירים ביותר משני הורים לילד.
התנאים העיקריים
כל זכות מפרט תנאים שמבוססים על עמדת היועץ המשפטי לממשלה:
- ההורה הביולוגי האחר נפטר, אינו ידוע (למשל תורם אנונימי) או שאין לו קשר עם הילד.
- שני בני הזוג תושבי ישראל.
- שניהם בני 18 לפחות, ולפחות אחד מהם מתחת לגיל 54.
- קשר זוגי של שנה וחצי לפחות, כולל משק בית משותף.
- למבקש אין הרשעה בעבירות שמסכנות ילדים, כמו עבירות מין או אלימות.
בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, ובמקרים מסוימים ניתנו צווים גם כשחלק מהתנאים לא הוכחו במלואם. אצל זוגות אבות שעברו פונדקאות בחו"ל, נדרשת בנוסף הוכחה של הקשר הגנטי בין אחד האבות לילד, בדרך כלל בבדיקה גנטית.
האם נישואים ביוטה מייתרים את הצורך בצו הורות פסיקתי
זו אחת השאלות הנפוצות אצל זוגות בני אותו מין, והתשובה דורשת הבחנה:
רישום הנישואים אינו יוצר הורות. מאז פסק דין בן ארי (בג"ץ 3045/05) משרד הפנים רושם זוגות בני אותו מין שנישאו בחו"ל כנשואים. מדובר ברישום של המעמד האישי בלבד, והוא לא מעניק לבן הזוג הלא ביולוגי מעמד של הורה.
אצל זוג נשוי של גבר ואישה, הילד נרשם לשניהם על סמך הודעת הלידה, כי קיימת חזקה שהבעל הוא האב. החזקה הזו אינה חלה על זוג של שתי נשים, ולפי המידע באתר כל זכות האם שלא ילדה נדרשת לצו הורות או לאימוץ. לכן, כשילד נולד בישראל לשתי אמהות, גם אם הן נשואות ורשומות כנשואות, האם שלא ילדה נדרשת בדרך כלל לצו הורות פסיקתי או לצו אימוץ כדי להירשם כהורה.
מה כן עשוי לעזור: תעודת נישואים מתעדת את הקשר ואת מועד תחילתו, ויכולה לשמש ראיה לקשר זוגי יציב ולמשק בית משותף. בנוסף, כשהילד נולד בחו"ל ויש תעודת לידה רשמית זרה שבה רשומים שני ההורים, ייתכן רישום על סמך המסמך הזר. לפי כל זכות, אצל אבות בפונדקאות בחו"ל ניתן לרשום את האב השני על סמך מסמך רשמי זר או על סמך צו הורות ישראלי. אצל אמהות עם תעודת לידה זרה כדאי לבדוק כל מקרה מראש.
מידע על רישום הנישואים עצמו מופיע במאמר על רישום נישואים במשרד הפנים, ועל נישואים של בני אותו מין במאמר נישואים חד מיניים דרך יוטה.
איך מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי
- פנייה לבית המשפט לענייני משפחה: הבקשה מוגשת על ידי בני הזוג יחד. הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות.
- צירוף מסמכים: תעודת לידה, אישורים על תרומת זרע אנונימית או על הליך הפונדקאות, ראיות לקשר ולמשק הבית המשותף (למשל חוזה שכירות, חשבון בנק משותף או תעודת נישואים), ותצהירים.
- עמדת המדינה: היועץ המשפטי לממשלה מגיש עמדה בתיק.
- תסקיר של שירותי הרווחה: בית המשפט רשאי לבקש תסקיר, אך כשהבקשה מוגשת מוקדם והתנאים מתקיימים, לרוב ניתן לוותר עליו.
- בדיקה גנטית: נדרשת בדרך כלל במקרים של פונדקאות בחו"ל, וניתן לבקש פטור במקרים חריגים.
- מתן הצו ורישום: לאחר מתן הצו מציגים אותו ברשות האוכלוסין, וההורה השני נרשם במרשם.
כל זכות ממליץ להיעזר בייעוץ משפטי, ומציין שהמחלקה המשפטית של האגודה למען הלהט"ב מסייעת במקרים של קשיים.
למה כדאי להגיש מוקדם
מועד הגשת הבקשה משפיע על שתי שאלות: האם הצו יחול רטרואקטיבית מיום הלידה, והאם יידרש תסקיר. לפי עמדת צוות בין משרדי שמובאת בכל זכות:
| מועד הגשת הבקשה | תחולה מיום הלידה | תסקיר |
|---|---|---|
| עד 90 יום אחרי הלידה | כן | בדרך כלל לא |
| בין 90 יום לשנה אחרי הלידה | לא, מיום מתן הצו | בדרך כלל לא |
| יותר משנה אחרי הלידה | לא, מיום מתן הצו | כן, לפי שיקול הדעת |
המדינה יכולה לבקש תסקיר בכל מקרה. אצל זוגות אבות, לפי כל זכות, נקבע בפסיקה שככלל הצו חל מיום מתן הצו ולא מיום הלידה.
לתחולה מיום הלידה יש משמעות מעשית. למשל, אם ההורה הלא ביולוגי נפטר לפני מתן הצו, תחולה רטרואקטיבית מאפשרת לילד לרשת אותו כילדו. היא חשובה גם לניצול ימי מחלה לטיפול בילד.
מצבים מיוחדים
- פרידה: לפי כל זכות, ניתן לקבל צו הורות פסיקתי גם אחרי שבני הזוג נפרדו, כדי לשמר את מעמד ההורה הלא ביולוגי.
- פטירה: נפסק שניתן לתת צו גם לאחר מותו של אחד מבני הזוג.
- ילדים מקשר קודם: כשהילד נולד לפני הקשר, המסלול הוא בדרך כלל אימוץ ולא צו הורות.
צו הורות או צו אפוטרופסות
במקרים מסוימים בני זוג של הורים ביולוגיים מקבלים צו אפוטרופסות על הילד. לפי כל זכות, צו כזה מעניק סמכויות של הורה בענייני היום יום, כמו חינוך, בריאות וחתימה על מסמכים, אבל אינו מאפשר להירשם כהורה במרשם האוכלוסין. צו ההורות, לעומת זאת, מכיר בבן הזוג כהורה לכל דבר, והרישום במרשם נעשה על סמכו. לכן, כשהתנאים מתקיימים, צו ההורות הוא בדרך כלל הפתרון המלא יותר עבור המשפחה, גם לעניין ירושה וגם לעניין מעמדו של ההורה אם בני הזוג ייפרדו בעתיד.
אם אתם בתחילת הדרך ושוקלים להתחתן לפני הרחבת המשפחה, במדריך לחתונה בזום מוסבר איך מתבצעים הנישואים דרך יוטה והרישום בישראל.
שאלות נפוצות
מה זה צו הורות פסיקתי?
צו של בית המשפט לענייני משפחה שמכיר בבן הזוג של ההורה הביולוגי כהורה של הילד, בלי הליך אימוץ. הוא משמש בעיקר משפחות של שתי אמהות או שני אבות.
האם בנות זוג נשואות צריכות צו הורות פסיקתי?
ברוב המקרים כן. רישום הנישואים אינו מוביל לרישום אוטומטי של האם שלא ילדה, ולכן כשהילד נולד בישראל נדרש בדרך כלל צו הורות או צו אימוץ.
האם רישום כנשואים במשרד הפנים נותן מעמד של הורה?
לא. רישום הנישואים מתעד את המעמד האישי של בני הזוג בלבד. ההורות של בן הזוג הלא ביולוגי נקבעת בנפרד, בצו של בית משפט או על סמך מסמך רשמי זר במקרים מסוימים.
איפה מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי?
בבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה מוגשת על ידי שני בני הזוג, והיועץ המשפטי לממשלה מגיש עמדה בתיק.
מתי כדאי להגיש את הבקשה?
מוקדם ככל האפשר. לפי עמדה שמובאת בכל זכות, בקשה שמוגשת עד 90 יום אחרי הלידה יכולה לחול מיום הלידה ובדרך כלל בלי תסקיר.
האם צריך תסקיר של עובדת סוציאלית?
לא תמיד. בית המשפט יכול לוותר על תסקיר כשהבקשה מוגשת מוקדם והתנאים מתקיימים, אך המדינה רשאית לבקש תסקיר בכל מקרה.
איך נרשם האב השני של ילד שנולד בפונדקאות בחו"ל?
תחילה מוכיחים קשר גנטי בין אחד האבות לילד. לאחר מכן האב השני יכול להירשם על סמך מסמך רשמי מהמדינה שבה נעשתה הפונדקאות, או על סמך צו הורות פסיקתי ישראלי.
האם צו הורות פסיקתי חל רטרואקטיבית?
אצל שתי אמהות, צו שהבקשה לו הוגשה סמוך ללידה יכול לחול מיום הלידה. אצל אבות, לפי כל זכות, נקבע שככלל הצו חל מיום מתן הצו.
האם אפשר לקבל צו הורות פסיקתי אחרי פרידה?
כן. לפי כל זכות, ניתנו צווים גם אחרי שבני הזוג נפרדו, וגם לאחר מותו של אחד מבני הזוג.
מה ההבדל בין צו הורות פסיקתי לאימוץ?
צו הורות פסיקתי מתאים כשהילד נולד לתוך קשר קיים, והוא הליך קצר ופשוט יותר. כשהקשר התחיל אחרי לידת הילד, המסלול הוא בדרך כלל אימוץ.
מקורות
רוצים להתחתן בנישואים אזרחיים?
צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ונבדוק יחד אם חתונה בזום היא הפתרון המתאים לכם.
